בסוד המילים - בסוד החיים > קטעים מתוך הספר בסוד המילים – בסוד החיים
קיראו עוד:
מחשבה = בשמחה
רוב בני האדם אינם שמחים במה שנפל בחלקם, וגם כאשר ישיגו את מבוקשם עדיין לא יהיו מרוצים, כי הנטייה הטבעית של האדם היא לראות את מה שחסר לו, ונדמה לו שאם אך יצליח להשיג את מה שעדיין אין לו, הוא יהפוך לאדם שמח ומאושר, האומנם?
מידת השמחה מקורה ושורשה היא הענווה, השפלות. כאשר אדם מודע לכך שבאמת לא מגיע לו כלום, ממילא כל מה שיקבל הן ברוחניות והן בגשמיות, יראה בעיניו הרבה מעבר למצופה.
לעומתה, מידת העצבות מקורה ושורשה היא הגאווה, כאשר לאדם נדמה שמגיע לו הרבה יותר ממה שיש לו.
אם נתבונן בשני אנשים אלה נראה, שבעל הגאווה עצוב וממורמר תמיד, שהרי ציפה להרבה מאוד, נדמה לו שלא שילמו לו מספיק, או שלא כיבדו אותו מספיק, או שלא נהנה מספיק…
לעומתו, האדם הענו שמח ומרוצה בכל מצב, הוא עשיר אמיתי כי הוא שמח ומרוצה מחלקו ואינו תאב כלל לחלקם של אחרים.
השמחה היא עולם החרות, בבחינת "כי בשמחה תצאו…" – על ידי שמחה נעשים בני חורין ויוצאים מן הגלות" – מן הגלות הרוחנית.
על ידי השמחה אדם יכול לצאת מכל הצרות והייסורים העוברים עליו בימי חלדו.
וכיצד ישמח? – על ידי שיעורר אצלו נקודות טובות.
רבי נחמן מייעץ לנו להתבונן על מה שיש לנו. לראות את "חצי הכוס המלאה". בכל מצב. אם חסרה לאדם פרנסה למשל, אך עם זאת הוא בריא ושלם, במקום להסתכל על צד הבריאות שלו ולשמוח, הוא מסתכל על צד חסרון הפרנסה שלו נעשה עצוב. לוּ יצויר שבריאותו תתערער והוא יחלה, אזי יחשוב הפוך ויהיה מוכן לתת כל הון שבעולם כדי להבריא ממחלתו, ומדוע לא יחשוב כך מלכתחילה ויחסוך מעצמו את העצבות המיותרת?
ראינו שהמילה מחשבה בחילוף אותיות הופכת למילה בשמחה – אם נצליח לנתב את מחשבתנו לאפיקים חיוביים, נוכל לזכות בשמחה תמידית שהיא עולם החרות. אנו הקברניטים של נשמתנו!
פרנסה – רסן פה
חיים השתכר משכורת גבוהה מאד בעבודתו בהייטק. משכורתו הלכה ותפחה מדי כמה חדשים. הוא היה מוכשר מאד והבוס שלו ידע להעריך את כישרונותיו היוצאים מן הכלל. כך זה נמשך תקופה של 5 שנים . עד שיום קודר אחד, באופן המפתיע ביותר מודיע לו הבוס שהוא מפוטר… למה? מה קרה? הכל היה כל כך טוב עד הרגע הזה.
"זה לא הגיוני!" – זעק חיים. "כל כך מרוצים ממני. איך זה יכול להיות?"
איך זה יכול להיות?
אדם משחר אחר מקור מחיה. הוא מחפש מקור לפרנסת בני ביתו. לעיתים הוא מוצא אותה בקלות רבה. לעיתים, הוא מתקשה מאד למצוא מקום עבודה כרצונו. מקום עבודה שיתאים לו. ויותר מזה, נניח שהוא כבר מצא את פרנסתו, יום בהיר אחד, הוא עלול למצוא את עצמו- בחוץ. פטרו אותו באופן מפתיע ממקום עבודתו.
עלינו לדעת שאחת הסיבות האמיתיות לכך, היא העובדה הפשוטה, שאדם זה לא שם רסן לפיו. דיבר חופשי על כל עניין. דבר לשון הרע על אחרים. היה רוכל שעובר ממקום למקום ומוכר דברי בלע על אדם אחר.
התופעה המבישה הזו, היא מקור להרבה בעיות שאנו חווים בחיים, והיא כאמור נוגעת באופן ישיר בפרנסה.
אם אני רוצה פרנסה, אם אני רוצה לשמור על מקום עבודתי, בראש וראשונה עלי לשמור על הפה שלי, לדעת לרסן אותו, גם ברגע שכל כך מתחשק לי לסנן מבין שיני כמה "מילות שבח" על אחד המכרים שלי.
אדם שמקפיד מאד על שמירת הלשון, יש לו כוח לברך אנשים. כוח שניתן לו מלמעלה, דווקא בגלל הקושי הגדול לשמור ולרסן את הפה בכל מצב, בכל זמן ובכל מקום.
נזכיר לעצמנו בכל עת שפרנסה – אלו אותיות של רסן פה.
אוצרות– או צרות
המבט שלנו על החיים קובע את אושרנו או את… (מוטב שלא נפזול לעבר אפשרויות אחרות!). כל חיינו הם רצף של ניסיונות גם אם איננו מודעים לכך. וככל שנהיה מודעים יותר לעובדה מכרעת זו, נשתדל לעמוד בניסיונות אלה.
את הניסיונות ניתן להבין כאוצרות, כהזדמנויות שניתנות לנו מאת הבורא כדי לעבוד על המידות שלנו. אלו מתנות אמיתיות הניתנות משמים כדי לפתח את התודעה האנושית הפנימית, ואשרי מי שהכרה זו מפעמת בקרבו.
האדמו"ר הזקן אומר[1] שה"יראה" (יראת ה') צריכה יגיעה רבה ועצומה כמחפש אחר אוצרות, ומפרש שם הרב יוסף ויינברג שהדבר דומה למי שמחפש אוצר שבוודאי טמון בקרקע – אין הוא מתעייף בעבודת החפירה, ביידעו בוודאות שהאוצר נמצא במעמקי האדמה.
במילה אוצרות, האות אלף, המסמלת את אלופו של עולם, מופיעה בראש המילה. ומה מאלף הדבר שכאשר נוריד את האות אלף מהמילה אוצרות נקבל את המילה צרות. ובפנימיות – כאשר מורידים את אלופו של העולם מחיינו – את הבורא, יתהווה מסך שימנע מאתנו לראות את האוצרות הטמונים בכל דבר, וממילא יישארו ה..צרות.
אם כן, אפשר להתבונן על מעקשי החיים כעל אוצרות או (כעל) צרות!
הבחירה בידינו!
[1] בספר התניא, אגה"ק סימן יח.